פיברגלס הוא חומר מרוכב העשוי סיבי זכוכית ושרף פוליאסטר. הוא משמש לייצור מיכלים, סירות וריהוט חוץ, ונחשב לחלופה מסורתית למוצרי פוליאתילן ברוטציה.
מהו פיברגלס?
פיברגלס (Fiberglass, GRP או FRP) הוא חומר מרוכב: סיבי זכוכית שמשמשים כשריון, בתוך שרף תרמוסטי כמו פוליאסטר או אפוקסי. הייצור נעשה לרוב בעבודת יד: מורחים שכבת ג'ל-קוט בתבנית פתוחה, מניחים יריעות סיבים, מרווים אותן בשרף וממתינים להתקשות.
שימושים
מיכלי מים ודלק, סירות, בריכות, מגלשות, פסלים, אדניות גדולות, פחים וריהוט רחוב מעוצב.
פיברגלס מול פוליאתילן ברוטציה
- קשיחות: פיברגלס קשיח מאוד ושומר על צורה גם במפתחים גדולים. פוליאתילן גמיש יותר ודורש צלעות חיזוק או דופן כפולה.
- עמידות בחבטות: פיברגלס פריך יחסית ועלול להיסדק או להתקלף במכה. פוליאתילן סופג את המכה וחוזר לצורתו.
- צבע: בפיברגלס הצבע הוא שכבה חיצונית שנשחקת ודוהה. ברוטציה הצבע נמצא בכל עובי הדופן, כך ששריטה אינה חושפת צבע אחר.
- עקביות: עבודת היד בפיברגלס יוצרת הבדלים בין יחידה ליחידה. ברוטציה כל היחידות יוצאות מאותה תבנית סגורה.
- תחזוקה: פיברגלס ניתן לתיקון מקומי, אך דורש חידוש ג'ל-קוט. פוליאתילן כמעט שאינו דורש תחזוקה.
- סביבה: שרף תרמוסטי אינו ניתן להתכה מחדש, ולכן המיחזור מורכב. פוליאתילן הוא תרמופלסטי וניתן למיחזור.
- משקל וגימור: פיברגלס מאפשר גימור מבריק וחלק במיוחד, ואילו ברוטציה מקובלת טקסטורה מט או מחוספסת.
מתי לבחור במה?
ליצירה חד-פעמית, לפסל או למבנה גדול וקשיח, פיברגלס עדיין רלוונטי. לסדרה של ספסלים, אדניות, פחים או מיכלים שצריכים לעמוד בשימוש ציבורי קשוח, רוטציה היא לרוב הבחירה העמידה והחסכונית יותר. ראו הטכנולוגיה שמאחורי ריהוט הרחוב בישראל.
מונחים קשורים
מוצרים, מאמרים ועמודים רלוונטיים